דרישה להכשרה מיידית של פסיכיאטריות לטיפול בנפגעות/י אלימות מינית

לכבוד, 14 באוגוסט 2013

שרת הבריאות,

ח"כ יעל גרמן

הנדון: דרישה להכשרה מיידית של רופאי ורופאות הפסיכיאטריה הציבורית בנושא טיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית

שלום רב,

אנו, החתומות והחתומים מטה, פונים אלייך על מנת שיקוימו לאלתר הכשרות מקיפות לכלל הרופאות והרופאים המאיישות/ים את המרפאות הפסיכיאטריות הציבוריות בנושא טיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית.

פנייה זו נשלחת לאחר פגישה שהתקיימה בין דורית אברמוביץ- מנהלת קמפיינים פמיניסטים ונפגעת גילוי עריות ובין ד"ר אלה רפפורט מהמרפאה הפסיכיאטרית בבית חולים איכילוב בתל אביב. בפגישה זו עלה כי על אף שאין חולקת על ניסיונה רב השנים של ד"ר רפפורט, הרי שמידת הידע שלה בנשוא האקוטי של טיפול בנפגעות/י אלימות מינית, אינו בנמצא, ומשכך עלול היעדר ידע זה לסכן את ביטחון הנפגעות/ים המגיעות למקום.

להלן תמצית הדיאלוג עם הרופאה האמורה:

א. הרופאה מכנה את המטופלות /ים- "חולות/ים". הניסיון להבהיר לה כי האנס הוא החולה ואילו המטופל/ת היא נפגעת, עלה בתוהו. אין המדובר בטרמינולוגיה בלבד, אלא בהבנה מהותית של התופעה, שבלתה עלול להיגרם נזק, אף בלתי הפיך, לנפגעות/י אלימות מינית שמכונות 'חולות', כינוי סטיגמטי ומעורר פלצות, שממילא תואם את המבט של התוקפן וסביבתו על הנפגע/ת.

ב. הדרישה, במקרים של נפגעות/י גילוי עריות על ידי האב, להסיר את שמו- להלן שם האנס- מתיק המטופלות/ים, נענה בתשובה סתמית ויש לומר מלבינת פנים: "זה באחריות המזכירות".

ג. הבקשה כי תציג את שמה הפרטי מלבד תוארה המקצועי מתוך כוונה לדיאלוג מישיר מבט ופנים עם המטופל/ת, נתקלה בתמיהה מצידה, ונדמה בחוסר הבנה על מהותם של יחסי כוח ועל סכנת שחזורם בחדר הטיפולים.כמו כן, הקפידה ד"ר רפפורט להשקיע את זמנה בקריאת כתובים במקום להיענות לבקשה לקיים שיח בו מוצגים דגשים הרלוונטיים לטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית.

ד. ד"ר רפפורט הציעה כי נפגעות ונפגעי אלימות מינית, כמו כותבת מכתב זה, יפנו למרכז לטם המתמחה בכך. על אף ההערכה המלאה לפעילות של מרכז לטם, הרי שאין זה מתקבל על הדעת כי הפסיכיאטריה הציבורית לא תיקח על עצמה אחריות ללמידה של מחקרים ומאמרים מקיפים ומפורטים בנושא טיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. כמו כן הצעתי לד"ר רפפורט כי ארצה בפני קהילת הפסיכיאטרים/יות במקום על אופני הטיפול הרצויים בנפגעות/י אלימות מינית. על כך לא הגיבה הנ"ל, בהיותה שקועה בכתיבה בעת שיחתי אתה.

ה. לבקשתי לקרוא את אשר כתבה, נעניתי בשלילה.

ו. למותר לציין כי רבות ורבים מנפגעי ונפגעות אלימות מינית, אינם יכולים לממן טיפול פסיכיאטרי פרטי. מלבד אחריות המדינה לדאוג לטיפול נאות עבורנו, הרי שאחריות זו נמצאת משמעותית אף יותר כאשר המדובר באוכלוסיה שלרוב בשל תוצאות הטראומה, אין כאמור ביכולתה לממן טיפולים פסיכיאטרים פרטיים, שמחירם יקר ממילא לרוב האוכלוסייה.

ז. בישראל פועלות מזה שנים מטפלות המתמחות בטיפול בנפגעות ונפגעי אלימות מינית. על כן תמוה כי הרופאה הציבורית בתחום זה לא השכילה ללמוד ממטפלות אלה את הנדרש על מנת לסייע בתמיכה טיפולית ראויה ומתאימה בנפגעות/ים.

ח. אין אלא להניח כי הנך מכירה את הסטטיסטיקה של פגיעות מיניות: כל אשה מוטרדת מינית לפחות פעם אחת בחייה, כל אשה שלישית היא נפגעת תקיפה מינית, כל אשה חמישית היא נפגעת אונס וכל אשה שביעית היא נפגעת גילוי עריות. בגילאי ילדות, נמצא שיעור שווה שין מספר הבנים והבנות הנפגעים מינית. וכן, כל גבר שביעי הוא נפגע אונס וכל גבר עשירי הוא נפגע גילוי עריות. נתונים אלה מעידים כי המדובר במגפה, ועל כן התשובה הנדרשת לכך היא כזו שצריכה לתת מענה למגפה הזו. וודאי לא ייתכן כי מערכת הבריאות הציבורית תסב את מבטה מתופעה גורפת ומסוכנת זו.

ט. לא אכביר מלים על האופן המבזה בו נהגה ד"ר רפפורט, כי אין מכתב זה נועד לעסוק בה, אלא בחובת המדינה שנמצאת חסרה, לדאוג כי הפסיכיאטריה הציבורית תהא אמונה על טיפול נאות לנפגעי ונפגעות אלימות מינית. אין אלא להדגיש שוב כי המידע הרב שיש בנושא זה, כמו גם מרצות ומרצים, וארגוני נשים המומחים בכך, יכולים לספק את כל הידע הנדרש לשם מילוי חובה זו.

בציפייה למענה מהיר,

על החתום,

דורית אברמוביץ'

העתק: ד"ר מיקי בלוך, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית, בית חולים איכילוב

דורית אברמוביץ'    צור קשר עם יוצר העצומה